יישמר המשקיע

מאת: עו"ד אבי ענתבי
לאחרונה רבו מקרי הונאות נטענות של משקיעים בישראל. אפשר לציין בהקשר זה את רוביקון וקרן קלע של אמיר ברמלי, את יורוטרייד של אביב טלמור, ואפשר לציין במסגרת חברות שעוסקות בנכסי מקרקעין מניבים בארץ ובחו"ל, את TGI וחברות דומות בתחום. ממה צריך להזהר משקיע תמים אשר מחליט להשקיע בחברות המבטיחות לו תשואה טובה יותר מתשואה בנקאית.
ראשית, כאשר משקיע בכל מקרה מחליט להשקיע את כספו בחברות השקעות מהסוג שצויין, אסור שיחתום על הסכם השקעה שכזה מבלי שעורך דין העוסק בתחום יבחן את סעיפי ההסכם, לרבות סעיפים המחריגים תשלום רבית והחזרים במקרים מסויימים, עובדה שיכולה להשפיע בצורה דרמטית על התשואה במסגרת העסקה.
חשוב מאוד בהסכמים מסוג זה, לבחון את אפשרויות היציאה, מועדי יציאה, תנאי יציאה וכיוצ"ב. באם מדובר בעסקה של השקעה פיננסית, רצוי לדרוש בטחונות וערבויות וכן לקבל גישה ישירה לחשבון ההשקעה. יש להגביל גם את אפשרויות ההשקעה לרמת סיכון מסויימת, כאשר מעבר לרמה זאת אסור לחברת ההשקעות לפעול ועליה להפסיק את פעילות ההשקעה ולצמצם הפסדים. בהשקעות של נכסים מניבים בארץ ובחו"ל של חברות המרכזות מספר משקיעים המתאגדים לרכישת נכסים, יש לקבל בטחונות משמעותיים. יש לדרוש מחברת ההשקעות שעבודים על הנכס או לפחות הערות אזהרה. רצוי לאגד את כלל המשקיעים באמצעות ועד מרכז אשר יפעל מול החברה המשקיעה.
רצוי להקים קרן לפיקוח על החברה וכן לשלוח נציג לבחון את ההשקעה בפועל בחו"ל לפחות פעם במחצית השניה.
יש לדרוש מהחברה דוחות רבעוניים של החברה ומצב השכרת הנכס, כמו כן לבחון תזרים מזומנים של חברת הניהול ולבחון באופן קבוע את מצבת השוכרים. באם הנכס ממושכן, על ידי בנק למשכנתאות או גורם מלווה אחר, יש לוודא שהחברה משלמת את תשלומי המשכנתא באופן סדיר וכן משלמת את המיסים העירוניים. רצוי במקרים מסויימים לקבל בטחונות וערבויות אישיות מבעלי המניות.
יש להבהיר כי במקרים מסויימים בעלי המניות ומנהלי החברה, אחראיים באופן אישי להתנהלות החברה, מכח דיני הרמת מסך, ביחוד במקרים בהם קיים חשש להונאת משקיעים. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופט יעקב שיינמן מבית המשפט המחוזי בלוד ( תא (מרכז) 14281-05-10 ראובן גולדשמיט נ' טי. גי. אי השקעות נדל"ן בע"מ ) מיום 30.4.15, מנתח בית המשפט בפרוטרוט את עניין הרמת מסך של חברת טי. גי. אי. כלפי בעלי המניות שלה, וזאת בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט-1999 .פעולות הכוללות הטעיה של המשקיעים, הפרת חובות חוזיות, ניסיון להבריח רכוש , הסתרת מידע רלוונטי, די בהן על מנת לבסס את העילה הנקובה בסעיף 6(א1)(א) קרי, שימוש באישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם או לכל הפחות לקפח נושה של החברה.
כמו כן, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, ערבוב וגלגולי בעליות וחבויות על מנת שבעלי המניות עצמם יופטרו מחבות כלפי משקיעים, חוסר תום לב בקיומו של ההסכם, כל אלו הנם תנאים המופיעים בדין ובפסיקה כמצדיקים הרמת מסך ופעולה כנגד בעלי המניות של חברות ההשקעות.
*הכותב הנו מומחה בתביעות נגד חברות השקעה ובנקים ובעל משרד עורכי דין פרטי בתחום.